Our Will And Hashem’s Will – How to Get Your Prayers Answered

0
228

We all have free choice. This means that we can choose a, b or c. But we can’t choose NOT to choose. For example, we can choose whether or not to give tzdaka but can’t choose not to choose. We can choose whether or not to eat this cheeseburger but we can’t choose not to choose. At EVERY MOMENT OF OUR LIVES, we are faced with a choice and we can’t avoid that. We also choose WITHIN this world and cannot transcend it. 

Hashem is different. He doesn’t HAVE to choose [just like he doesn’t HAVE to do anything]. He chooses to choose. this is called רעוא דרעוין – The will to have a will.

When Tzadikim daven, they ask for NOTHING for themselves.   If they did, that would place them firmly within the boundaries of this world. What they ask for is that HASHEM should have the will to have a will. When this happens, the prayers of the Tzadikim are answered because they are asking that Hashem should have a will which should be fulfilled. this will is going to coincide with what the Tzadikim desire because they got to the root of will and [כביכול] shaped it.

So it is not that Hashem has a will to do “a” and the Tzadik asks Him to do “b”. That would present us with the famous philosophical quandary – How can a Perfect G-d change his mind? What really happens is that Hashem has NO will [at the root – before creation] and that Tzadik asks that He fulfill His will. Hashem’s will [within this world] is limited [because he made it limited] but His will to have a will is unlimited. Since the Tzadik cares only about the will of Hashem, Hashem in turn makes His [unlimited] will that of the Tzadik and all evil decrees are eliminated. [Caveat – I don’t fully understand what I just wrote:-)]. 

Let us see the sefer לחם אבירים:  

“הבחירה שהיא רז צלם א-להים מונחת בהרצון. אולם כללות הרצון שירצה דבר מה להיות רוצה, זה אינו בגבול בחירתו. ובכן יש הכרח באדם הוא חפשי ברצונו מה לרצות ואינו חפשי בעצם הרצון. מוכרח הוא לרצות כשם שבעל כרחו הוא חי.

לא כן היא הבחירה העליונה אלא כשם שהוא בעל בחירה ברצונו מה לרצות כן הוא חפשי גם בעצם הרצון. לא הכרח לרצות אלא רצון לרצון סוד רעוא דרעוין. והוא מענין הכתוב “כי א-להים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים” לאמר כי עם כל נפלאות הבחירה והתדמותך לעליון, גדול ורב הוא ההבדל. בחירתך היא אך בתוך הבריאה היינו מה לרצות ולא לפני הבריאה.

ומזיכוכי התפלה להתעלות עד לידי הרצון דרצון כל רצונות שלנו אך בתוך הבריאה המה וכשאין אנו רוצים מאומה ומגמתנו שיתגלה רצונו ית”ש הננו מעלים את עצמנו לכלל הרצון לרצות דלפני כל הבריאה כולה. לזאת מדתם של צדיקים היא לקיים מה שנאמר “בבואה לפני המלך לא בקשה דבר” ומגלים רצון שיהיה כרצונו, ולפיכך נוראה היא גדלותם שמגיעים ע”י התפלה לגלות בקרבם מילוי של רצון ומתמלאת עי”ז כל ההויה בהתרצות עליונה וממילא הם נכללים בעומק הרצון העליון שהוא רצון דרצון. ולפיכך אין בתפלה משום שינוי רצון, חלילה, כי אם אמנם הרצון שבתוך הבריאה הוא גבולי אבל הרצון דרצון היינו רצון לרצות הלא הוא בלתי גבולי. ובכל תפלת ישראל ישנו עכ”פ ניצוץ אחד של רצון דרצון והוא נקודת התפלה באמת. ונמצא דהתפלה מרחבת את הרצון ומגלה אותו באמיתיות, בסיסו הנאמן מסלקת כל הכרח, וממילא מתבטלת כל גזירה וכל ההויה כולה מתבססת מריח תקל תפוחין קדישין של רעוא דרעוא.”

[לחם אבירים פ’ א’]